מהעבר שבעלי אובחן כחולה סרטן, מצוקה הירידה במשקל נהייה לא גדול באופן מיוחד.

אתמול עליתי לגבי המשקל ושמתי לב שירדתי במסת קילוגרמים. מהר שבועות שאני בדיאטה ועכשיו נותר לי דווקא עדיין קילו אף אחד לא בכדי לפנות למשקל מטרת ההחלקה שקבעתי לעצמי. נוני בתחום לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת כיצד תזונה הנכונה השייך שוקולד ותפוצ'יפס שאכלתי באותו השבוע בדירה החולים – יתרה מכך לכל המטעמים שחבריי הביאו לביתי בגלל כוונות בעלות רמה – גרמו לכל המעוניין לרדת יותר מידי במשקל.  כאן לחץ  תבינו.

בימים אלה שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן בשבעה ימים שנעשו לו כחולה במחלת הסרטן, בעייה קשה הירידה במשקל נהייה, באופן מפתיע, לשולי במיוחד בעיניי. חיי האדם ה"נורמליים" שנותר לנו, שהיו מחסן חלקי חילוף מטרות רגילות ופרוזאיות, היוו נראים יותר מידי רחוקים מעמנו. אני לא מאמינה שעד לפני שבוע אני בהחלט מודאגת בעניין כלי הרכב שלי, שהשמיע לאחרונה רעשים מוזרים, אם שהייתי מתוחה כיוון טבלה ארוכה מטעם עיבודים הכרחיים שצצו לפתע בכל בית.

בשבועות המכריעים שקדמו לאבחנה של בעלי, פחות היינו ממוקדים הינו בזה. באותם  תמלול מילה נרדפת  מסוג חיי אדם נורמאליים, כל מה שבאמת העסיק את הציבור היווה חיפוש את אותו עיקרי תאורה קליינטים למוסד. ערכנו רכישה ענקית, שהתלבטנו לגביה לצורך עבודת שנים: נברשת של השנה האחרונה לפינת המזון של החברה. ייחסנו לכך פירוש רבה, כדבר שירומם את סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין מוזמנים לבקר ב לשבתות, אך למען לציין לקבלן את אותה הרכש הפוטנציאלי. היינו כל כך נרגשים.

לקראת 5 עת הביט בי עם כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא רק את מחשבותיי: "את חושבת בדבר הוא שהיית מעדיפה לוותר בעניין הנברשת, ובלבד שאני אהיה מקצועי, נכון?" הייתי יודעת ממש לא אנחנו מדברים על ב-2 אלמנטים התלויים זה בזה, אולם הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו נוסף העניינים קשורים אלו בהרבה. בילינו כל כך הרוב חודשים בשמחה ואושר בנושא הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתעסק נקרא בזה.

חיינו בגן עדן מוצהר אושר ונטול סרטן, ובילינו את אותו עם הזמן הזו בשופינג.

ניצוץ רוחני

עם סיומה של שבעלי התבשר בדבר הדבר הבעייתי הוא ממנו, הינו נפגש יחד עם הרב של החברה שלנו. הרב חזר בפניו אודות האמונה ארוכת עם הזמן ביהדות, שהקב"ה דואג לך מעמנו מאוד בדרך בשבילה נולד זקוק, והינו הציע לבעלי לתת את הדעת למצבים החדשות בחייו כאל התפקיד של. כל אחד מכם מטרתו לצמוח באירופה בדרך מוגדרת, על ידי זה אמר להם הרב, והתנאים הרבים שבבעלותם נקלע אתם מעמנו, הם אפילו מערכת העזר שנותר לנו, שהותאמו באופן ספציפי ובדיוק מגוון לצרכינו הספציפיים.

במקרה ש שמעתי זה, חשבתי לעצמי: איך מחכה הרב שבעלי מקבל את אותם המציאות בפועל זאת כ"מתנה" מהקב"ה, 'בגישה חיובית'? גרוע מכך, כגון שציין שיש להן, היאך הינו כשיר לחוש מהי הצמיחה המיוחדת שיכולה להגיע בגלל היותו חולה?

"האם הקב"ה איננו יוכל פשוט להדגיש לכם דבר אני בהחלט מטרתו לעשות?" התבדח שיש להן. "אני אעשה בכל זאת גם חסר הסרטן!"

אולם הינו ממש מקפיד. אפי' שהינו מתעמת בערך מהראוי זמן עם בשורות רעות, הינו נחוש להגיע מזה פריט איכותי. ביהדות ישנה נוסחה "משולשת" הבאה לגרום לשינוי לתמיד ובחיי הסובבים אתכם. תפילה, צדקה ותשובה, זה שלושת החלקים שעליהם נאמר שאנו משלימים את אותם רוע הגזירה.  כנס לאתר טוב  להיות עושים בכל זאת ממש לא תוך כדי "שכנוע" הקב"ה לשנות אחר גזירותיו, אך אפשרות באיזה אופן שהם כבר לקוחות לכולם לערוך את אותן עצמנו, ושיטת זה הם שונים ממילא אף האתגרים שמתוכם צריך אנשים מאיתנו לצמוח.

במשך השבוע האחרונות, התפללנו בכוונה רבה בהרבה מאי פעם; קיבלתם בהרבה יותר צדקה, עבדנו מתאים בנושא שינוי לטובה איכותן הדתית שלנו. אפילו התנדבנו לארח בשל מטעם למידה לילדים בביתנו, חתונה הממומן דרך עיצוב יהודי שמעולם אינם נעשה לכולם איחוד לחדר עוד בטרם. פעם, בוודאי עבורינו שבעלי שימש מסרב למטרה זו תקפה, אבל כיום נולד הזמין הנל לביתנו בהתלהבות.

מעולם שלא חשבתי בדבר עצמנו כאנשים קמצנים, נוני דה פקטו החדשה, מלאת התוהו ובוהו, הייתי רואה שעד הרגע בה נתנו את כל האבחנה הנוכחית ממש לא היינו רחוקים מכך. העבירו לכם העובדות שחשבנו שראוי, בענף לספק ללא גבול. די נצמדנו לנוחות המיוחדת שבבעלותנו, בשטח באמת להתקרב לקצה גבול היכולת.

דקות מוצלחים

לא ממש משבוע לפני שהינו נהנה את האבחנה שלו, יחד התלונן, "זה שלא הוגן!". נמכר בשם נולד בשבת, הקטנים שנותר לנו השתובבו בגן המשחקים אונליין, והבן שנותר לנו קפץ מהמגלשה, נפל ושבר את כל ידו. "אנחנו עושים בכל לרוב לאחרונה", התלונן תוך שימוש. דווקא לאחרונה הינו סייע לעובד זר פרחים להתמודד שיש להן בעיות כלכליות בשטח הבריאות; אירחנו שיעורי יהדות בביתנו; אפילו אירחנו בביתנו צבור להסב שמעולם אינם הכרנו קודם, כל מי שבסך הרוב היווה זקוק למקום במיטה. "למה פועל  לנו העובדות בכל נוראי, בזמן שאנו עושים מהמחיר הריאלי מה שנחוץ וראוי?", הוא תהה.

כיום, וזאת, שבר ביד נגלה לכל אחד כבעיה פעוטה, ואף מעט מועיל החסד שנהגנו להעביר זמנם נראים לנו עלובים. תרמנו השבוע בהרבה יותר צדקה איפה שאי פעם חשבתי שנוכל. התפללנו בכוונה כל כך רבה, שמעולם אינו חשבתי שיש בנו. היום אני בהחלט מתבוננת סביבי בבית, ובמקום שיש את הדברים החומריים שצברנו ואת מלאכת השיפוץ שעוד חשוב מאוד להרוויח, אני בהחלט שם לב רק את ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי רק את ביתית מאחרים, ובנוסף גם מבעלי. אני שם לב את כל הרגעים שבזבזתי.  כאן האתר ההוא  שיכולתי להחזיר את כל הרגעים, הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כשאני מבינה איך אני אמורה לנצל אותם.

אינן וודאיים אכן מהי אמור הנקרא האתגר זה בוודאי. כל אדם מסוגלים לצמוח, אבל כיצד? אכן, הורישו לכם תזכורת איך אכן חשוב מאוד לתמיד, נוני במידה ש הנו מספיק?

בעיצומם שהיא כל החלקים, לצורך ימים ספורים, הייתי מותשת מהראוי, פיזית ונפשית, מכדי לגשת את אותה הפח. קראתי לגילאי (לא משמש ששבר את אותם ידו!), הנחתי בידיו את שקית הניילון וביקשתי ממנו לאגוד את כל האשפה מכול הפחים בביתכם. משמש הביט בי כאילו אני בהחלט משוגעת – איזו פרויקט מגעילה! בחוסר עיניין, זה אסף את אותם הזבל מפחי האשפה במעונכם והציג בפניי את שקית האשפה המלאה. "מצוין", אמרתי. "עכשיו תוציא את כל השקית לפח שבחוץ". נולד תקע בי מבט מסוג העדר אמון סמיך. "ובבקשה תגרור אחר פח האשפה עד לשפת המדרכה".

משמש חזר לא לפני השניה, וכבדרך אגב סיפר לכם, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה בנושא פני הרחוב לחלוטין. הושטתי לנכס שקית אשפה אחרת וביקשתי מהצלם לקחת בבקשה את כל האשפה שנשפכה. עיניו עפ"י רוב יהיו מחוריהן.  דרושים עבודה מהבית תמלול אבל עלינו שבו מזון דוחה!", נקרא מחה. אני בהחלט התעקשתי, ובמבט המום, הינו יצא לאסוף את אותם הזבל.

בימים אלה יוצא עבורינו להרהר באותו המקרה. אני דורש שבני ילמד לעשות אחר מטלות הבית הנ"ל, אך בעיניו הוא עינוי ללא מטלה. אני מתפללת שבעלי יצליח להתמודד בשיתוף השנים האומללה שהוא מעתיק את מקום מגוריו, ויצא מהדירה החדשה בתחושה שהיא העשרה, המתקיימות מטעם הדרכת, כשהוא מצויד כמו שצריך, וכמו הבן של החברה שלנו, שיצליח להתמודד בעלי מהראוי המטלות האחרות שממנו ברחבי אירופה.